מדריך זה דן בתשתית פיסית (חדר מחשב). המדריך מכיל, בין השאר, גלופת לימוד ועבודה (עץ מערכת מפורט) לתשתית פיסית. המטרה העיקרית של גלופה זו היא לסייע באפיון התשתית, אך ניתן להשתמש בה גם לשלבים האחרים: ייזום, בדיקות, תחזוקה, ועוד.
ניתן להשתמש במדריך זה להקמת תשתית מחשוב חדשה וגם להרחבות ושינויים בתשתיות קיימות.
חדר מחשב הוא מבנה המכיל ציוד הדורש תנאים ייחודיים שאינם קיימים בסביבת עבודה סטנדרטית מקובלת (סביבה משרדית). תיק מערכת לחדר מחשב הוא התוצר הראשי של שלב האפיון של פרויקט הקמת תשתית המשלב בתוכו בניית חדר מחשב אחד או מספר חדרי מחשב על פני מספר אתרים. השימוש בתיק זה אינו מוגבל להקמת חדרי מחשב חדשים. ניתן להשתמש בו גם להרחבות ושינויים בחדרי מחשב קיימים. אין בקיט זה תיקי מערכת לכל שלבי מחזור החיים. תיק זה נכתב ב"עיניים של אפיון" וניתן לעשות בו שימוש מושכל גם לשלבים האחרים.
מדריך זה נועד לתת מסגרת (שלד) להכנת תיקי מערכת בכל פרויקט בו משולב חדר מחשב. פרויקטים אלו יכולים להיות מהסוגים הבאים:
· הקמת חדר מחשב לצורך מערכות מידע קיימות. במקרים אלה, לא נדרש כל פיתוח או הרחבה ביישומים והפרויקט כולל אך ורק הרחבת מערכות חדר מחשב. דוגמא קיצונית לפרויקט מסוג זה הוא הוספת מערכת אל-פסק או הגדלת יחידת מיזוג אוויר בחדר מחשב קיים.
· הקמת חדר מחשב חדש למערכת מידע חדשה שאינה קיימת. במקרים אלה, יש לבצע בחינת צרכים מדויקת כולל הערכות לגבי גידול עתידי של חדר המחשב, עקב גידול צפוי ביישומים.
· הקמת מערכת מידע גדולה שחלק נכבד ממנה מעלה צורך גם בפרויקט תשתיות.
בפועל, רוב הפרויקטים יכילו מרכיבים הן מאלה הדרושים בפרויקט תשתית, מהסוג המתואר בתבליט הראשון, והן בהיבט היישומים, מהסוג המתואר בתבליט השני והשלישי.
שים לב שלמרות ייחודיות פרויקט תשתית מסוג זה, נעשה שימוש מכוון בעץ המערכת של מפת"ח. בפועל, ברור שכל פרויקט ירחיב או יקצר ברכיבים הרלוונטיים בהתאם לאופיו וצרכיו, אך אין לסטות מהמבנה הכללי. אם במהלך הפרויקט מתברר שלב הפרויקט הוא מערכת מידע מרכזית שעבורה נבנה חדר המחשב, ולא חדר המחשב עצמו, ניתן לעבור להשתמש בתיק האפיון הכללי למערכות מידע. תיק זה מסועף באופן זהה לסיעוף הכללי של מפת"ח, ולכן המעבר איננו דורש שכתוב כלשהו.
להלן פירוט שלבי מחזור חיים בהם יש דגשים מיוחדים הנובעים מאופיו של הפרוייקט.
ייזום פרוייקט תשתיות אינו שונה מפרוייקטים אחרים.
במסמך הייזום יש להציג בפני מקבלי ההחלטות בארגון את הבעיות בעטיין נדרשת הרחבה/שיפור של התשתיות, את יעדי הפרוייקט והערכה ראשונית של עלויות וחישובי עלות/תועלת לארגון. חשוב להגדיר מומחה יישום שילווה את ביצוע הפרוייקט.
מסמך האפיון לפרוייקט תשתיות – חדר מחשב ייבנה באחד משני היבטים:
· דגש על דרישות פונקציונליות - פרק 3 (טכנולוגיה) יוגדר ברמה של אפיון כללי ("פתוח"), והדגש הוא על רכיב 2 (יישום) אשר מגדיר את הדרישות מחדר מחשב ב"שפת משתמש".
· דגש על תיכון הנדסי - פרק 3 (טכנולוגיה) הוא ברמה של תיכון הנדסי מפורט ("סגור"). רכיב 2 (יישום) הוא כללי בלבד והדגש הוא על רכיב 3.
לאחר אישור עקרוני של מסמך האפיון ושל הפנייה לספקים, המשך הפרויקט הוא שלב בקשה להצעות לכל דבר. יש אפוא לקרוא היטב את הקיט בקשה להצעות RFP - בכרך מחזור חיים. שם מוסברים גם שני המסמכים שיש להכין לקראת היציאה למכרז: מפרט ומפ"ל, ואופן הכנתם. במקרה של חדר מחשב, יש היבט מיוחד הנובע מהרמה לפיה אופיין רכיב הטכנולוגיה כמוסבר בסעיף הקודם.
שתי החלופות דלעיל משפיעות כמובן על האופן בו ינוהל שלב הבקשה להצעות ועל אופן כתיבת שני המסמכים המרכזיים: המפרט והמפ"ל.
במפרט
פרק 2 יישום ופרק 3 טכנולוגיה יסווגו "S" (דורש תשובה מלאה ומפורטת, עליה ניתן ניקוד). סיווג "M" (תנאי סף) יכול להיות רק לתת-רכיבים של פרק 2, לא של תת-רכיבים של פרק 3. בפרק המנהלה יודגש שאחריות הספק היא ש"כתב הכמויות" שבפרק 3 עונה לדרישות שבפרק 2.
במפ"ל
יחס עלות/תועלת מומלץ – 70% עלות / 30% תועלת. התועלת היא בעיקר בפרקים 2 ו- 4.
במפרט
פרק 2 יסווג כ- "G" (דורש תשובה כללית). פרק 3 יסווג כ- "S". תת-רכיבים מסוימים של פרק 3 יסווגו אפילו כ- "M". בפרק המנהלה יודגש שהמפרט הוא ל"כתב כמויות", אך עדיין אחריות הספק שהצעתו בפרק 3 עונה לדרישות שבפרק 2.
במפ"ל
יחס עלות/תועלת מומלץ – 90% עלות / 10% תועלת. עיקר התועלת היא בפרק 4 (מימוש יעיל, מהיר ואיכותי).
תוצר התיעוד המרכזי של המערכת הוא תיק מערכת "מתגלגל" לאורך מחזור החיים: מסמך ייזום, תיק אפיון, בקשה להצעות (אם יש פנייה לספקים), תיק עיצוב וכו'. תיק המערכת בנוי על בסיס עץ מערכת ייחודי (מתמחה) אשר מותאם לתשתיות מחשוב. עץ מערכת מתמחה זה מבוסס מצידו על עץ המערכת האוניברסלי של מפת"ח ומכיל רק תוספות ודגשים מיוחדים. לפני העיון בעץ המערכת יש איפוא לעיין היטב בקיט עץ מערכת אוניברסלי (בכרך יסודות) ובפרט בגלופת עץ מערכת רמה 3 שם. בכל סעיף בעץ המערכת המתמחה בו אין שינוי לעומת עץ המערכת האוניברסלי, נשאר שם הסעיף בלבד ללא פרוט נוסף. רכיב שאינו רלוונטי יש לפסוח עליו, אך להיצמד למספור של מפת"ח.
יעדי חדר המחשב נגזרים מיעדי מערכות המידע ומערכות התשתית האמורות לפעול בו. חדר המחשב הוא אמצעי בלבד להפעלת יישומים. לכן, בפרק זה יש לציין את יעדי מגוון המערכות שיופעלו בחדר המחשב והבעיות שהן מיועדות לפתור.
פרק זה מציג את הדרישות לחדר מחשב בשפת המשתמש. כתיבת פרק זה יכולה להיעשות על ידי איש טכני מיחידת המחשב - המתואם היטב עם גורמים פנימיים ביחידת המחשב ובארגון - ללא הסתייעות בגורמים חיצוניים.
פרק זה הוא טכני הנדסי ומצריך שיתוף בין גורמים ביחידת המחשב לגורמים הנדסיים פנימיים או חיצוניים. יש צורך להגדיר פרק זה בצורה מפורטת מאחר והוא הבסיס לקביעת הכמויות בפרק עלות המערכת. פרק זה מתאר את הרכיבים השונים המרכיבים את חדר המחשב והמערכות המותקנות בו. פרק זה אינו נותן פתרונות טכניים אלא מציין באיזו צורה יש להגיש את הדרישה לספקים לכל רכיב ורכיב.
פרק זה מתאר את הדרך שבה יוקם ויופעל חדר המחשב. יש להתייחס לכל אחד מהסעיפים המופעים בו. בנוסף, יכלול פרק זה תיאור של חוסנה ואמינותה של המערכת ויכולתה לעמוד במצבי תקלה. חשוב לזכור שמצבי תקלה במערכות חדר מחשב גוררים בד"כ השבתת כל המערכת או חלק נכבד ממנה. יש, אפוא, לתכנן את החדר כך שיעמוד בדרישות המינימליות גם במקרים של תקלה.
פרק זה יפרט את העלויות הצפויות להקמת חדר המחשב. למרות שבשלב האפיון ניתן לבצע הערכת עלויות ראשונית בלבד, יש חשיבות רבה לוודא שהערכה זאת מתייחסת למגוון המרכיבים.
לעבודה לפי תקנים יש חשיבות ותועלת הן בתוך הארגון והן בקשרים עם העולם החיצון. בתוך הארגון, שימוש בתקנים תורם ליצירת סדר פנימי, ליציבות המערכות, לשיפור התקשורת הבין-אישית בארגון ולשימוש חוזר ברכיבים. התוצאה המעשית היא העלאת איכות המערכות יחד עם הגדלת פריון העבודה והקטנת עלויות. בקשרים עם העולם החיצון, שימוש בתקינה הוא הבסיס ההכרחי לתקשורת מכל סוג שהיא בין הארגון לבין ארגונים אחרים. בכל המקרים, אחידות המושגת על ידי תקנים יוצרת שפה משותפת ומסגרת מקובלת ביחסים שבין הלקוח והספק (בכל מערכת ופרויקט יש "לקוח" ויש "ספק" פנימיים ו\או חיצוניים).
פרוייקט תשתיות מחשוב, מעצם טבעו, מתרכז בעיקר ברכיבים הפיזיים המרכיבים את המערכת. לרכיבים אלה קיימים תקנים רבים, ישראליים ובינלאומיים. לרשימה מלאה של תקנים רלוונטיים עפ"י רכיבי עץ המערכת, ראה קיט תקינה ותקנים בכרך נושאים תומכים.