PMBOK ומפת''ח

PMBOK® ומפת"ח

PMBOK® ומפת"ח

קיט זה מייחס את מפת"ח, המוכוון לפרויקטים בתחום טכנולוגית המידע, עם גוף הידע בניהול פרויקטים PMBOK® המוכוון לניהול פרויקט כללי. קשר זה הינו דו-כיווני, מ- PMBOK® למפת"ח ולהפך. הקשר מ- PMBOK® למפת"ח מציג את אותן מיומנויות ניהוליות והנדסיות המקבלות תשובה במפת"ח וכיצד. הקשר מפת"ח ל- PMBOK® מציג כיצד, בעבודה עם מפת"ח, ניתן לבצע את אותן מיומנויות הנדסיות וניהוליות של PMBOK®.

PMBOK® הוא מונח כוללני המתאר את מצבור הידע שנאגר במקצוע ניהול הפרויקטים, ומשמש כמדריך (Guide) המגדיר מהן הפעולות של ניהול הפרויקט. המדריך מתייחס למכנה המשותף הרחב ביותר של ניהול פרויקט ומגדיר פעילויות הנכונות הן בניהול של פרויקט חדשני עתיר טכנולוגיה, הן של פרויקט לוגיסטי רחב והיקף וכיו"ב. ככזה הוא אינו יורד למימוש של כל סוג פעילות שכן היא משתנה מסביבה לסביבה. יתרונו בכך שהוא מגדיר את עצם קיום הפעילות, ועל מה היא מסתמכת.

מבוא

גוף הידע בניהול פרויקטים - PMBOK (Project Management Body Of Knowledge) נערך על ידי הארגון האמריקני לניהול פרויקטים, PMI - Project Management Institute. גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK®), הוא מונח כוללני המתאר את מצבור הידע שנאגר במקצוע ניהול הפרויקטים, ומשמש כמדריך (Guide) המגדיר מהן הפעולות של ניהול הפרויקט. המדריך מתייחס למכנה המשותף הרחב ביותר של ניהול פרויקט ומגדיר פעילויות הנכונות הן בניהול של פרויקט חדשני עתיר טכנולוגיה, הן של פרויקט לוגיסטי רחב היקף. ככזה הוא אינו יורד למימוש של כל סוג פעילות שכן היא משתנה מסביבה לסביבה. יתרונו בכך שהוא מגדיר את עצם קיום הפעילות, ועל מה היא מסתמכת. ה- PMBOK® מוכר גם כתקן IEEE Std 1490-1998.

ניהול פרויקט

פרויקט הוא מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר או שירות ייחודיים. זמני פירושו שלכל פרויקט יש התחלה מוגדרת וסיום מוגדר. ייחודי פירושו שהמוצר או השירות שונים באופן מובהק, כזה או אחר, מכל המוצרים או השירותים האחרים.

ניהול פרויקטים הוא יישומם של ידע, מיומנויות, כלים וטכניקות לפעילויות של פרויקט, כדי לעמוד בדרישות הפרויקט. ניהול פרויקט יתבצע באמצעות תהליכים כגון ייזום, תכנון, ביצוע, בקרה וסיום. צוות הפרויקט מנהל את מלאכת הפרויקטים.

תחומי ידע

מדריך PMBOK בגרסה 5 מחולק לעשרה תחומי ידע כשבכל אחד מהם מוגדרים תהליכים לביצוע. סה"כ מוגדרים 47 תהליכים.

תחומי הידע הם (המספור הוא מספרי הפרקים הרלבנטיים):

פרק 4 - ניהול האינטגרציה בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח שהמרכיבים השונים של הפרויקט יתואמו ביניהם כהלכה. התהליכים הם

 ·         פיתוח תוכנית הפרויקט

 ·         ביצוע התוכנית

 ·         בקרת שינויים משולבת

פרק 5 - ניהול תכולת הפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח שהפרויקט יכלול את כל העבודה שתידרש, ורק אותה, כדי להשלים את הפרויקט בהצלחה. התהליכים הם:

 ·         ייזום הפרויקט

 ·         תכנון התכולה

 ·         הגדרת התכולה ואימותה

 ·         בקרת השינויים בתכולה

פרק 6 - ניהול הזמן בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח שהפרויקט יסתיים במועד שנקבע. התהליכים הם:

 ·         הגדרת הפעילויות והכנת רצף הביצוע

 ·         אומדן משך הפעילות

 ·         הכנת לוח זמנים ובקרת לוח הזמנים

פרק 7 - ניהול עלויות בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח שהפרויקט יבוצע במסגרת התקציב שנקבע. התהליכים הם:

 ·         תכנון המשאבים

 ·         אומדן העלויות ותקצובן

 ·         בקרת עלויות

פרק 8 - ניהול האיכות בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח שהפרויקט יענה על הצרכים שלמענם מתבצע הפרויקט. התהליכים הם:

 ·         תכנון האיכות

 ·         אבטחת האיכות

 ·         בקרת האיכות

פרק 9 - ניהול משאבי אנוש בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח ניצול תכליתי ביותר של האנשים המעורבים בפרויקט. התהליכים הם:

 ·         תכנון ארגוני

 ·         גיוס עובדים

 ·         פיתוח צוות

פרק 10 - ניהול התקשורת בפרויקט

התהליכים הדרושים כדי להבטיח אישור הולם ובמועד הדרוש של המידע הדרוש לפרויקט, איסופו, הפצתו, אחסונו והשימוש המתאים בו, בסופו של דבר. התהליכים הם:

 ·         תכנון התקשורת

 ·         הפצת המידע

 ·         דיווח על ביצועים

 ·         סיום ניהולי

פרק 11 - ניהול סיכונים בפרויקט

התהליכים העוסקים בזיהוי הסיכונים הכרוכים בפרויקט, בניתוחם ובתגובות עליהם. התהליכים הם:

 ·         תכנון ניהול הסיכונים

 ·         זיהוי הסיכונים

 ·         ניתוח סיכונים איכותי וכמותי

 ·         תכנון מענה לסיכונים

 ·         מעקב ובקרה אחר הסיכונים

פרק 12 - ניהול הרכש בפרויקט

התהליכים הדרושים לרכישת טובין ושירותים ממקורות שמחוץ לארגון המבצע. התהליכים הם:

 ·         תכנון הרכש

 ·         תכנון הזמנת הצעות

 ·         קבלת הצעות

 ·         בחירת המקורות

 ·         ניהול החוזים

 ·         סגירת החוזה.

פרק 13 - ניהול בעלי העניין (תחום ידע חדש בגרסה 5)

התהליכים הדרושים לעבודה עם בעלי העניין בפרויקט. התהליכים הם:

 ·         זיהוי בעלי העניין

 ·         תכנון ניהול בעלי העניין

 ·         מעורבות בעלי העניין

 ·         בקרת המעורבות

שלבים במהלך הפרויקט

פרויקטים הם משימות ייחודיות ולכן הם כרוכים במידה מסוימת של אי-ודאות. נהוג לחלק כל פרויקט לשלבים, במטרה לשפר את הבקרה הניהולית וליצור זיקה לתפעול השוטף של הארגון המבצע. כל שלב של הפרויקט מתבטא בהשלמת אחד או יותר מהתוצרים. תוצר הוא תוצר עבודה מוחשי הניתן לאימות, כגון סקר היתכנות, תכנון מפורט או אב-טיפוס הניתן להפעלה.

חלוקת הפרויקט לשלבים מגדירה בדרך כלל:

 ·         מהי העבודה הטכנית שתבוצע בכל שלב

 ·         מי צריך להיות מעורב בכל שלב.

 

לפרויקטים רבים יהיו אמנם שמות זהים לשלבים, והתוצרים יהיו דומים, אך רק מעטים מהם יהיו זהים זה לזה. ברובם יהיו ארבעה או חמישה שלבים, אבל בחלקם יהיו גם תשעה שלבים או יותר. עשויים להיות הבדלים ניכרים גם בתוך תחום יישום אחד: פרויקט של ארגון מסוים עשוי לכלול שלב תכנון אחד, ואילו בארגון אחר יהיו שלבים נפרדים לתכנון פונקציונאלי ולתכנון מפורט.

יש להקפיד על ההבחנה בין שלבי הפרויקט לבין מחזור החיים של מוצר. לפרויקט, מעצם הגדרתו כזמני וחד פעמי, אין מחזור חיים, לעומת מוצר שיש לו מחזור חיים. פרויקט המתנהל במטרה להוציא לשוק מחשב שולחני  חדש, למשל, הוא רק שלב אחד במחזור החיים של המוצר.

 

תהליכי הפרויקט

פרויקטים מורכבים מתהליכים. תהליך הוא סידרה של פעולות המביאות לתוצאה. תהליכי הפרויקט מבוצעים על ידי אנשים, ובדרך כלל הם נמנים עם אחד משני סוגים עיקריים:

 ·         תהליכי ניהול הפרויקט מתארים את מלאכת הפרויקט, מארגנים אותה ומשלימים אותה. תהליכי ניהול הפרויקט מתאימים לרוב הפרויקטים ברוב המקרים.

 ·         תהליכים מוכווני תוצר מגדירים את התוצר של הפרויקט ויוצרים אותו. תהליכים מוכווני תוצר מוגדרים בדרך כלל כמחזור החיים של התוצר והם משתנים לפי תוחם היישום.

 

תהליכי ניהול הפרויקט ותהליכים מוכווני תוצר חופפים זה את זה ומקיימים יחסי גומלין ביניהם במשך כל הפרויקט.

קבוצות התהליכים

ניתן לארגן את תהליכי ניהול הפרויקט בחמש קבוצות, שכל אחת מהן כוללת תהליך אחד או יותר. הקבוצות הן:

 ·         תהליכי ייזום – ייזום הפרויקט או השלב.

 ·         תהליכי תכנון – הגדרת המטרות ועידונן. בחירת דרך הפעולה הטובה ביותר מבין הדרכים החלופיות האפשריות להשגת המטרות שהפרויקט נועד להשיגן.

 ·         תהליכי ביצוע – תיאום אנשים ומשאבים נוספים לביצוע התוכנית.

 ·         תהליכי בקרה – הבטחה שמטרות הפרויקט יושגו על ידי מעקב קבוע ומדידת ההתקדמות, במטרה לגלות סטיות מהתוכנית, כדי שיהיה אפשר לנקוט פעולות מתקנות בשעת הצורך.

 ·         תהליכי סיום – אישור פורמאלי של הפרויקט או השלב והבאתם לסיום מסודר.

 

קבוצות תהליכים אלה קשורות זו בזו על ידי התוצאות שהן מפיקות. התוצאה, או התפוקה של אחת מהן היא במקרים רבים התשומה של קבוצה אחרת. קבוצות התהליכים של ניהול הפרויקט אינן אירועים חד-פעמיים העומדים בפני עצמם, אלא הן פעילויות חופפות המתרחשות ברמות שונות של עצימות בכל שלב ושלב של הפרויקט.

התרשים להלן ממחיש את החפיפה בין קבוצות התהליך וכיצד הוא משתנה בתוך שלב

 

H_PMBOK_IMG01

 

התהליכים השונים בתוך כל קבוצת תהליכים קשורים זה בזה בתשומות ובתפוקות שלהם. כאשר מתמקדים בחוליות מקשרות אלה ניתן לתאר כל תהליך במושגים הבאים:

 ·         תשומות – מסמכים או פרטים ניתנים לתיעוד שלפיהם תתבצע פעולה.

 ·         כלים וטכניקות – מנגנונים המופעלים על תשומות כדי ליצור תפוקות.

 ·         תפוקות – מסמכים או פרטים הניתנים לתיעוד שהם תוצאת התהליך.

 

הכלים והטכניקות המדוברים, הם כלליים ומוזכרים בשמם בלבד - אין כל הסבר באשר לאופן הביצוע. ארגונים שרוצים ליישם את ®PMBOK נדרשים להגדיר בעצמם כיצד הם מתכננים לבצע את השיטות. גם התשומות והתפוקות אינן מפורטות אלא רק מתוארות בשם.

תהליכי ייזום

מתן אישור להתחלת הפרויקט או השלב והוא חלק מניהול תכולת הפרויקט.

תהליכי תכנון

לתכנון יש חשיבות ניכרת בפרויקט, מפני שהפרויקט כרוך בעשיית דבר מה שלא נעשה קודם לכן. כתוצאה מכך, בקבוצה זאת יהיו תהליכים מרובים יותר, יחסית. עם זאת, מספר התהליכים אינו מצביע על כך שניהול הפרויקט הוא בעיקרו תכנון – כמות התכנון שייעשה צריכה לעלות בקנה אחד עם תכולת הפרויקט ועם התועלת שבמידע המושג. תכנון הוא מאמץ רצוף במשך כל חיי הפרויקט. ניתן לחלק את תהליכי התכנון לשנים:

 ·         תהליכי ליבה - התלויים זה בזה ואותם יש לבצע פחות או יותר באותו הסדר. תהליכים אלה כוללים את: תכנון התכולה, הגדרת התכולה, הגדרת פעילויות, קביעת סדר הפעילויות, אומדן משך הפעילות, הכנת לוח זמנים, תכנון ניהול סיכונים, תכנון משאבים, אומדן עלויות, תקצוב עלויות והכנת תוכנית הפרויקט.

 ·         תהליכים מסייעים – המתבצעים אמנם לסירוגין ולפי הצורך במהלך תכנון הפרויקט, אבל אינם אופציונאליים. תהליכים אלה כוללים: תכנון איכות, תכנון ארגוני, גיוס סגל עובדים, תכנון התקשורת, זיהוי סיכונים, ניתוח איכותי וכמותי של הסיכונים, תכנון מענה לסיכונים ותכנון הזמנת הצעות.

תהליכי ביצוע

תהליכי הביצוע כוללים תהליכי ליבה ותהליכים מסייעים – ביצוע תוכנית הפרויקט, אבטחת איכות, פיתוח הצוות, הפצת מידע, הזמנת הצעות, בחירת מקורות וניהול חוזים.

תהליכי בקרה

יש לעקוב אחרי ביצועי הפרויקט ולמדוד אותם בקביעות כדי לזהות סטיות מהתוכנית. הסטיות יוכנסו לתהליכי הבקרה בתחומי הידע השונים. ככל שיתגלו שינויים משמעותיים, יהיה צורך בהתאמות לתוכנית על ידי חזרה על תהליכי התכנון המתאימים של הפרויקט. הבקרה כוללת גם נקיטת צעדי מנע, בציפייה לבעיות אפשריות.

קבוצת תהליכי הבקרה כוללת את תהליכי הבקרה והתהליכים המסייעים הבאים: בקרת שינויים משולבת, אימות התכולה, בקרת שינויים בתכולה, בקרת לוח זמנים, בקרת עלויות, בקרת איכות, דיווח על ביצועים ומעקב אחר הסיכונים ובקרתם.

תהליכי סיום

כוללים את תהליכי הליבה – סיום חוזה וסגירה מנהלית.

השוואה בין מפת"ח ל- PMBOK®

כללי

לפני שנפנה להשוואה מפורטת בין גוף הידע (PMBOK®)  לנוהל מפת"ח נציין מספר נקודות מרכזיות.

גוף הידע מטפל בכל סוגי הפרויקטים בצורה פשטנית ואילו מפת"ח ממוקד בעולם התכנה בו הוא מפורט יותר (ראה איור 1).

ישנם נושאים במפת"ח שיכולים להיות מיושמים בפרויקטים מעולמות שונים, לדוגמא, קיט ניהול סיכונים יכול לתמוך בכל סוג של פרויקט. מצד שני ישנן יוזמות ב- PMI להרחבת גוף הידע לעולמות תוכן ספציפיים, כלומר התאמה ייחודית יותר של גוף הידע לעולם מסוים. לפיכך תמונת החפיפה בין שתי השיטות מתאימה יותר לאיור 2.

 

H_PMBOK_IMG02

 

הסעיפים הבאים בפרק זה מצביעים על ההבדלים שבין מפת"ח לבין גוף הידע. הסעיף האחרון בפרק מצליב את סעיפי מפת"ח לסעיפי גוף הידע.

מתודולוגיה לתחום ה-IT מול גוף ידע לכל סוג פרויקט

ההבדל היסודי בין מפת"ח לגוף הידע הוא הייעוד המקורי של השיטות. בעוד מפת"ח מכוונן עצמו לעולם התכנה, גוף הידע מראש מתכנן להתמודד עם פרויקטים מכל סוג שהוא. יוצא מזה שיישום מפת"ח בעולמות שאינם תכנה דורש הוכחת ישימות והוכחת תועלת. מאידך, יישום גוף הידע אינו פותר את הפרויקט מהוספת מתודולוגיה נוספת לטיפול ברמות הספציפיות של עולם התוכן.

"נוהל" מול "גוף ידע"

נוהל מפת"ח, כפי שמרומז משמו, נותן הנחיות לפעולה. אם זה בניסוח כמו "יש לבצע תחקיר לאחר 6 חודשים..." או אם זה במתן תבנית או טופס לעבודה מעשית. במקרים בהם הנוהל לא מגדיר הנחייה לביצוע, הוא עשוי לספק המלצות, או אף לדרג סדר חשיבות של ביצוע משימות בפרויקט. במקרים אחרים מפת"ח מספק ידע, וההחלטה ליישמו היא לשיקולו של המנהל – לדוגמא, קיט ניהול הזמן במפת"ח.

גוף הידע בניהול פרויקטים לא נותן הנחיות לביצוע, אלא מגדיר את תחום הידע ומשאיר להנהלת הפרויקט או הארגון את ההחלטה מה לבצע ואיך. הוא אינו מציין סדרי עדיפויות בין השיטות אלא נותן אותן כמקשה אחת.

רמת פירוט

מפת"ח יורד לרמות פירוט עמוקות. הוא מגדיר מה צריך לעשות, מתי ואיך, וזאת עבור פעילויות הליבה של פיתוח תכנה. מדריך גוף הידע לא יורד לרמת פירוט כזו. הוא מגדיר את השיטות שיש ליישם, ולעיתים גם מסביר קצת על השיטה. הוא אינו כולל הנחיות מלאות ליישום השיטות וודאי שלא תבניות וטפסים.

גוף הידע מגדיר את תהליכי העבודה בפרויקט ועבור כל תהליך מגדיר את הקלטים, הפלטים, והשיטות ליישומו. מפת"ח מתמקד בתוצרים (הפלטים), ובאופן מרומז לתשומות הנדרשות לשם ייצור הפלטים או לתהליכי העבודה שייצרו את הפלט.

להלן טבלה המרכזת את עיקר ההבדלים.

 

מפת"ח

גוף הידע ( PMBOK®)

מתמקד בפרויקטים בעיקר בתחום טכנולוגית המידע

ניהול פרויקטים כללי, ללא קשר לסוג הפרויקט, מתאים לכל סוג פרויקט.

ניהול פרויקטים בתחום התוכנה וגם ניתוח מערכות.

הפעילויות הנכונות, ה- Best practice,בניהול פרויקטים

הנחיות צעד-אחר-צעד מפורטות בנושאים רבים

הנחיות גנריות ולא הנחיות מחייבות

יורד לרמות פירוט עמוקות, עד כדי מתן תבניות וטפסים למילוי, מנוסח לרוב במונחי התוצר.

מרוכז סביב התהליכים, כולל קלטים ופלטים

 

כיסוי מפת"ח לתהליכי PMBOK®

סדרת האיורים שלהלן מפרטת את הקשר בין מפת"ח (בצד ימין של האיורים) ל47 התהליכים בעשר קבוצות הידע ב-  PMBOK®(בצד שמאל של האיורים). כיסוי זה בא לידי ביטוי במפת"ח כולו באמצעות הקיטים ומסמכי העבודה השונים.

פרק 4 - ניהול האינטגרציה בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

4.1 פיתוח מאפיני פרויקט

פרק 4 בעץ המערכת – מימוש, קיט מחזורי חיים דינמיים, פיתוח בagile

4.2 פיתוח תוכנית ניהול הפרויקט

פרק 4.2 בעץ המערכת – מימוש, קיט נושאים בניהול הפרויקט

4.3 הכוונה וניהול עבודת הפרויקט

פרק 4 בעץ המערכת, ניהול סיכונים, ניהול שינויים, תחקור והפקת לקחים.

4.4 בקרה ושליטה בעבודת הפרויקט

ניהול ועדות, סקרים ושערי איכות, ניהול סיכונים, ניהול מדדים

4.5 בקרת שינויים משולבת

קיט ניהול תצורה, ניהול שינויים,

סעיף 0.4 בפרק מנהלה/עץ מערכת

קיט מדדים

4.6 סגירת פרויקט או שלב

סקרים ושערי איכות, קיט תחקור והפקת לקחים, קיט תחקור והערכת מערכת, קיט התקנה והרצה

 

 

פרק 5 - ניהול תכולת הפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

5.1 תכנון תכולה

קיט יזום, עץ מערכת במסמך הייזום/אפיון על, ניתוח חלופות

5.2 איסוף דרישות

קיט אפיון, עץ מערכת במסמך האפיון עלף קיט ניהול דרישות

5.3 הגדרת תכולה

קיט אפיון, מסמך האפיון המלא, קיט SOW

5.4 חולקה למודולים

מסמך האפיון המלא / עיצוב / תיקי תכנות, קיט אב טיפוס

5.5 אימות תכולה

סקרים ושערי איכות, קיט מדדים, קיט בדיקות

5.6 בקרת הפרויקט ותכולתו

קיט ניהול תצורה, סעיף 0.4 בפרק מנהלה/עץ מערכת, קיט מדדים, ועדות הפרויקט, סקרי ושערי איכות

 

 

פרק 6 - ניהול הזמן בפרויקט

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

6.1 תכנון ניהול הלו"ז

קיט ניהול זמן, סעיף 4.2 בעץ המערכת

6.2 הגדרת פעילויות

פרק 4 בעץ המערכת - מימוש

6.3 תזמון פעילויות

פרק 4 בעץ המערכת - מימוש

6.4 אומדן משאבים לפעילות

קיט עמידת עלויות לפרויקט, פרק 5 בעץ מערכת – עלות משאבים

6.5 אומדן משך פעילויות

קיט עמידת עלויות לפרויקט, פרק 5 בעץ מערכת – עלות משאבים

6.6 הכנת לוח זמנים

פרק 4.2 תוכנית עבודה מפורטת

6.7 בקרת לוח זמנים

קיט סקרים ושערי האיכות, קיט ועדות

 

 

פרק 7 - ניהול עלויות בפרויקט

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

7.1 תכנון ניהול עלויות

קיט עמידת עלויות לפרויקט

7.2 אומדן עלויות

קיט עמידת עלויות לפרויקט, פרק 5 בעץ מערכת – עלות משאבים

7.3 קביעת תקצוב

קיט חישוב עלויות, עמידת עלויות

7.4 בקרת עלויות

קיט מדדים, קיט חישוב עלויות

 

 


פרק 8 - ניהול האיכות בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

8.1 תכנון האיכות

קיט ניהול איכות תוכנה, פרק 4 – מימוש / 4.8 חוסן ואמינות

8.2 אבטחת האיכות

קיט ניהול איכות תוכנה, קיט ISO 9000, קיט תקינה נוספת

8.3 בקרת האיכות

קיט אימות והוכחת תקפות, קיט מדדים

 

 

פרק 9 - ניהול משאבי אנוש בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

9.1 תכנון ארגוני

פרק 4 מימוש / 4.1 גורמים מעורבים

9.2 גיוס צוות פרויקט

פרק 4 מימוש / 4.1 גורמים מעורבים

9.3 פיתוח צוות הפרויקט

קיט ניהול יחידת המחשוב, דגש על פרק 4 / 4.1 במפת"ח

9.4 ניהול צוות הפרויקט

קיט ניהול פגישות ודיונים

 

 

פרק 10 - ניהול התקשורת בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

10.1 תכנון התקשורת

קיט סקרים

10.2 ניהול התקשורת

קיט שיתוף המשתמש, קיט ניהול פגישות ודיונים, פרק 4 גורמים מעורבים.

10.3 בקרת התקשורת

קיט שיתוף המשתמש, קיט ניהול פגישות ודיונים, פרק 4 גורמים מעורבים, קיט ניהול ובקרת ספקים

 

 

פרק 11 - ניהול סיכונים בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

11.1 תכנון ניהול סיכונים

קיט ניהול סיכונים

11.2 זיהוי סיכונים

קיט ניהול סיכונים

11.3 ניתוח איכותי של סיכונים

קיט ניהול סיכונים

11.4 ניתוח כמותי של סיכונים

קיט ניהול סיכונים, קיט מדדים

11.5 תכנון מענה לסיכונים

קיט ניהול סיכונים

11.6 בקרת סיכונים

פרק 1 – יעדים / 1.6.1 סיכונים, ישימות הפרויקט

 

 

פרק 12 - ניהול הרכש בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

12.1 תכנון ניהול הרכש

קיט מיקור חוץ

12.2 ניהול הרכש

קיט בקשה להצעות RFP, קיט מיקור חוץ (דגש על גלופת אמנת שירות - מדדים וSLA), קיט ניתוח חלופות

12.3 בקרת הרכש

קיט בקשה להצעות RFP, קיט מיקור חוץ (דגש על גלופת אמנת שירות - מדדים וSLA)

12.4 השלמת הרכש

קיט היבטים משפטיים

 

 

פרק 13 - ניהול בעלי העניין בפרויקט

 

תהליך PMBOK

מענה במפת”ח

13.1 זיהוי בעלי עניין

קיט יזום, מסמך מדיניות.

13.2 תכנון ניהול בעלי העניין

קיט יזום, מסמך מדיניות, 4.1 בעץ המערכת.

13.3 ניהול שילוב בעלי העניין

קיט שיתוף המשתמש, קיט שיקופים Reviews

13.4 בקרת שילוב בעלי העניין

ועדות הפרויקט

 

 

עץ המערכת ו- PMBOK®

הכלי העיקרי של מפת"ח הוא עץ המערכת המהווה את האמצעי העיקרי לתיאור התכולה של מערכת המידע. עץ המערכת מכיל את כל מרכיבי מערכת המידע ומשמש גם להנחות את ניהול הפרויקט, כמו גם המכנה המשותף של כל מערכות המידע ומערכות התשתית של הארגון כולו. להלן תיאור קצר של כיסוי גוף הידע לעץ המערכת של מפת"ח.

 

פרק 1. יעדים

למרות המוכוונות לפרויקטים בתחום מערכות המידע, פרק זה הוא גנרי מספיק כדי להתאים לכל סוגי הפרויקטים, גם כאלה שאינם בתחום ה- IT. גוף הידע מכסה את רוב רכיבי עץ המערכת בפרק זה.

פרק 2. יישום

פרק זה הוא ספציפי לטכנולוגית המידע ומתייחס להיבטים המיוחדים של יישומי תוכנה. האופי הגנרי של גוף הידע לא פונה במישרין לנושאים ספציפיים בתחום התוכנה.

פרק 3. טכנולוגיה ותשתית

פרק זה הוא ספציפי לטכנולוגית המידע ומתייחס להיבטים המיוחדים של הטכנולוגיה והתשתית של IT. האופי הגנרי של גוף הידע לא פונה במישרין לנושאים ספציפיים בטכנולוגיה ותשתית של IT.

פרק 4. מימוש

למרות שמכוון במקור לפרויקטים ומערכות בתחום ה- IT, פרק זה הוא גנרי ומתאים לרוב הפרויקטים כולל כאלה שאינם IT. גוף הידע מכסה באופן טבעי את רוב רכיבי עץ המערכת בפרק זה.

פרק 5. עלות

גוף הידע לא מציג מתודולוגיות לאמידת עלויות, לא כל שכן בתחום ה- IT.