מערכות מידע גיאוגרפי - GIS

מבוא - הסבר כללי למערכת GIS

מטרת מדריך זה לשמש כלי עבודה בשלב ייזום, אפיון, בקשה להצעות, עיצוב ובנייה וכו' של מערכות מידע גיאוגרפיות - ממ"ג (GIS - Geographic Information Systems). המדריך מתאר עץ מערכת מיוחד לממ"ג ממנו ניתן לגזור את העץ הפרטי למערכת ממ"ג הספציפית הנדרשת. במדריך זה מתוארות רק התוספות הייחודיות למערכות מידע גיאוגרפיות בהשוואה למערכות מידע  רגילות, בלי הגבלת הכלליותשל מחזור החיים, עץ המערכת ושאר הנחיות מפת"ח.

מערכת מידע גיאוגרפית - הגדרה

מערכת מידע גיאוגרפית (ממ"ג)  היא מערכת המורכבת מחומרה, תוכנה, נתונים גיאוגרפיים ומומחים והיא משמשת לקליטה, עריכה, אחסון, ניתוח והפקת פלט של מידע גיאוגרפי. מערכת זו מגדירה את היחסים בין הפריטים בתוך שכבה או בין שכבות בעזרת טופולוגיה, שהיא למעשה המאפיינים של כל צורה גיאומטרית במרחב. המאפיינים מתארים את הגודל, הצורה, יחס השכנות עם פריטים אחרים וכו'. לדוגמה, צומת דרכים בשכבה קווית, הוא צומת המוגדר ע"י נקודת המפגש ששומרת את המידע על כל הקווים המגיעים אליה. המערכת משמשת לביצוע תהליכים, הצגת פלטים בנתונים בעלי ייצוג מרחבי וכן, מבצעת פעולות עיבוד מרחביות כמו חישוב מרחק, הכלה בתוך היקף של שטח ועוד.

אחת ההגדרות לממ"ג טוענת שמערכת מידע היא ממ"ג רק אם היא מכילה טופולוגיה. מבחינה טכנית ניתן להגדיר ממ"ג כמערכת מידע שהמפתח העיקרי של המידע מכיל קואורדינטות בשניים או שלושה ממדים.

מערכות כמו ניהול ותפעול מחסנים שאינן מוכרות בד"כ כממ"ג, עונות לעתים על ההגדרה לעיל. לעומת זאת, מערכות אחרות, גם אם הן מסוגלות להציג תצוגה גרפית מרשימה, כמו במקרה של מערכות מיפוי אוטומטיות ומערכות תכנון באמצעות מחשב (תיב"מ), אינן נכללות בדרך כלל בקטגוריה של ממ"ג, אם הן אינן עונות על שאילתה אלפאנומרית מבוססות מיקום ויחסי מיקום, כמו: מרחק מ.., בכיוון.. מ.., בתוך אזור המוגדר ע"י  מידע מיקומי (כמו קואורדינטות)  וכו'.

בסיס נתונים גיאוגרפי

נושא טכנולוגי נכבד הוא בסיס הנתונים והאופן בו הוא תומך בחלוקה בין המידע הגיאוגרפי והמידע האלפאנומרי "הרגיל" כנזכר לעיל. מערכות תוכנה לניהול מידע גיאוגרפי נבדלות באופן שמירת המידע האלפאנומרי, והקשר למערכות ניהול בסיסי נתונים (DBMS) חיצוניים (בד"כ טבלאיים). בחלק מהמערכות יש הפרדה והמידע האלפאנומרי נאגר בבסיס נתונים טבלאי "חיצוני" בנפרד מבסיס הנתונים הגיאוגרפי. באחרות, כל המידע נאגר בבסיס הנתונים הגיאוגרפי הייחודי אשר יודע לתמוך גם במידע אלפאנומרי. וכמובן, קיימות כל מיני וריאציות בין שני קצוות אלו. גורם שעשוי להשפיע על החלטה בכיוון זה או אחר הוא פתיחותה של הממ"ג למידע חיצוני ומידת הקשר שלה עם מערכות אחרות.

קיימות שתי שיטות עיקריות לאחסון נתונים גיאוגרפיים:

 ·         השיטה הישנה יותר היא בעזרת קבצים בפורמטים קבועים (התלויים בסוג התוכנה בה אנו משתמשים), כמו: פורמט SHP או DGN לנתונים ווקטוריים ופורמט TIF או SID לנתונים רסטריים. הפורמט הוקטורי יכיל ישויות מסוג  נקודה, קו או פוליגון, והפורמט הרסטרי יכיל תמונות או מפות סרוקות.

 ·         השיטה השנייה לאחסון נתונים גיאוגרפיים היא בבסיס נתונים יחסי, כמו: Oracle, SQL server, Informix וכדומה, בעזרת רכיב תוכנה מיוחד המאפשר את הדבר. בסיס הנתונים בשיטה זו נקרא בסיס נתונים מרחבי או Geo Spatial Database. היתרון העצום בשיטה זו הוא שאנו עושים שימוש בבסיס הנתונים הקיים של הארגון, ומנהלים את כל הקשור בנתונים הגיאוגרפיים במקום מרכזי אחד (לצורך אירכוב נתונים וקטוריים ורסטריים כאחד) בנוסף, מאפשרת שיטה זו להפיץ את המידע למספר רב של משתמשים בלי כל בעיית המתנה ארוכה או קבצים נעולים.

 

נתונים גיאוגרפיים ניתנים לחלוקה לנושאים, המכונים בדרך כלל שכבות כגון:

 ·         תכסית,

 ·         מקווי מים,

 ·         תשתיות מים,

 ·         צמחיה,

 ·         רשת החשמל,

 ·         תוכניות מתאר,

 ·         תחבורה,

 ·         מיפוי עירוני.

 

הבסיס לכל ממ"ג בישראל היא הרשת הגיאודטית המנוהלת ומתוחזקת ע"י המרכז למיפוי ישראל (מל"י). המרכז למיפוי ישראל מכין את מפות התשתית בקני מידה שונים ומסוגל לספק אותה גם על מדיה מגנטית היכולה לשמש כבסיס להקמת מערכת מידע. על תשתית זו מבוססות מערכות המידע הגיאוגרפיות הממשלתיות והציבוריות ומערכות המידע הפרטיות במדינת ישראל. רשויות ממשלתיות וציבוריות רבות מטפלות במידע גיאוגרפי ואחדות מהן אף החלו בהקמת ממ"ג.

ממ"ג אינו מכיל רק מידע גיאוגרפי. לכל מידע גיאוגרפי נלווה גם מידע טקסטואלי (אלפאנומרי) המוסיף "תוכן" ומשמעות לוגית מעבר לציון מקומו של נשוא המידע.

להלן מספר דוגמאות לשכבות גיאוגרפיות:

 ·         אדמות במדינת ישראל נמצאות ברובן בבעלות המדינה. מנהל מקרקעי ישראל אחראי מטעם המדינה על רישום וניהול אדמות אלו. על אופן ניצול האדמות ממונות ועדות מטעם משרד הפנים המאשרות תוכניות מתאר ברמות שונות של פירוט, החל מתוכניות מתאר ארציות, דרך תוכניות מתאר מחוזיות, וכלה בתוכניות בנין ערים (תב"ע).

 ·         על מפקדי אוכלוסין אחראית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרכזת מידע רב על בסיס גיאוגרפי.

 ·         רשות שמורות הטבע, הקרן הקיימת לישראל, רשות הגנים הלאומיים, רשות המרעה וגופים אחרים במשרד החקלאות, מנהלים שטחים לא בנויים ואוספים לגביהם מידע רב. גם לחברה להגנת הטבע מידע בנושאים אלו.

 ·         בזק, חברת חשמל ומקורות הן דוגמאות לחברות המנהלות מידע גיאוגרפי ארצי לגבי התשתיות עליהן הן מופקדות.

 ·         במישור המוניציפלי, למרכז השלטון המקומי, לעיריות ולמועצות האזוריות והמקומיות יש מידע גיאוגרפי עירוני רב. גורמים אלו עוסקים ביותר נושאים ("שכבות") מאשר הרשויות שהוזכרו לעיל, אבל האזור הגיאוגרפי אודותיו נאסף המידע מוגבל לתחום השיפוט שלהן בלבד.

 

חברות הנזקקות לשירותי ממ"ג בשוק הציבורי :

 ·         חברות תקשורת (טלקום),

 ·         חברות שיווק והפצה,

 ·         חברות כבלים,

 ·         צה"ל ומערכת הביטחון,

 ·         משרדי ממשלה,

 ·         רשויות מקומיות.

היבט ניהולי ועסקי

הבעיה הראשונה עימה יש להתמודד במישור העסקי והניהולי היא האם יש באמת צורך במערכת מסוג ממ"ג. שאלה מרכזית שצריכה להישאל היא: האם קיימת דרישה למענה לשאילתות עפ"י קריטריונים גיאוגרפיים כמו: "במרחק של ... מ ... ", "מצפון ל ...", "באותו אזור כמו ...", "מוכל ב..." וכו'. אם התשובה היא כן, אכן מדובר בממ"ג. אם התשובה היא לא, אין מדובר בממ"ג. גורם המיקום לבדו אינו יוצר ממ"ג. שאילתא כמו "הדפס את שמות כל בתי הספר במקום ..." אינה מחייבת מערכת מידע גיאוגרפית, גם אם ברשומה המכילה את שם בית הספר קיים גם שדה המציין מקום.

ממ"ג איננה, בד"כ, מערכת המידע היחידה בארגון, גם לא בגופים שעיקר עיסוקם הוא מידע גיאוגרפי. יש להגדיר היטב את מסגרת הממ"ג ואת קשריה עם מערכות מידע אחרות בארגון ומחוצה לו. זאת ועוד, למחלקות שונות בארגון יכולות להיות תפיסות שונות באשר לסוג וטיב הנתונים הכלולים בכותרת "מידע גיאוגרפי", או דרישות שונות לגבי דיוק הנתונים הנדרש ורמת הכללתם (למשל בקנה המידה של מפות). בהיבט הניהולי והעסקי חיוני לגשר בין תפיסות שונות אלה ולוודא שלא יוקמו מספר מערכות ממ"ג בארגון. במקרים מסוימים, ייתכן שאכן לא יהיה מנוס מלהקים מספר בסיסי נתונים מקבילים. רצוי ומומלץ ללכת לכיוון מסדי נתונים גיאוגרפיים עם או בלי Middleware ובכך למנוע צורך במספר מערכות מידע גיאוגרפיות בארגון אחד.

הקמת ממ"ג היא פעילות יקרה אשר חייבת להיות חלק מאסטרטגיה רב שנתית של הארגון. מאמץ ההקמה אינו יכול להצדיק את עצמו אם לא ייעשה שימוש חכם במידע ע"י  משתמשים רבים בארגון ומחוצה לו. המבנה הארגוני הוא שיקבע מי אחראי על סוגי הנתונים השונים, למי מותרת הגישה, ולמי הרשות לעדכנם. ייתכנו שינויים במבנה הארגון ובמשימותיו בעקבות הקמת המערכת והשימוש בה.

בהיבט הניהולי והעסקי יש גם להיערך למצב שגורמי חוץ או "הציבור" יבקשו מהממ"ג לא רק מידע מודפס, אלא גם מידע ע"ג מדיה מגנטית בפורמט שיאפשר הזנה למערכות מידע אחרות. במילים אחרות, יש להיערך, מהבחינה הכספית, הלוגיסטית ומבחינת המדיניות של הארגון (הרשאות ואבטחת מידע) לשיווק והפצה של המידע הגיאוגרפי במדיה המאפשרת המשך עיבוד, לגורמי חוץ "ולציבור" תמורת תשלום ("דמי טיפול" או כל שם אחר).

היבטים ניהוליים ועסקיים אלה יבואו לידי ביטוי בעיקר ברכיב היעדים (פרק 1), המימוש (פרק 2) והעלות (פרק 5) וכן בבקרה השוטפת של הנהלת הארגון ובצורך במעורבותה ההדוקה לאורך כל מחזור החיים של המערכת.

ישימות טכנולוגית

עד לאחרונה, היה מקובל שממ"ג דורשת טכנולוגיה עתירת שטחי אחסון, גרפיקה מתקדמת, העברות קבצים מאסיביות ותחנות עבודה מיוחדות. כיום, ארגונים להם יש יותר ממשתמשים בודדים, מיישמים את המערכת ברשת האינטראנט של הארגון וחלק מהם גם ברשת האינטרנט. מאחר ודפדפן וכן גישה לרשת האינטרנט קיימים היום כמעט לכל משתמש בארגון, ניתן להפיץ את מערכת המידע הגיאוגרפית למספר רב של משתמשים בלי תלות ברישיונות בודדים, התקנות מקומיות או מידע הנמצא בתחנות מקומיות. ארכוב בסיס הנתונים הגיאוגרפי בבסיס נתונים המרכזי של הארגון מפשט במידה ניכרת את פיתוח המערכת. כלומר, שרת אפליקציה גיאוגרפי מחובר לשרת בסיס הנתונים ובכך נוצרת מערכת מרכזית יעילה ונוחה לשימוש ותחזוקה.

יחד עם זאת, יש לציין כי מערכת מומחה נשארה עדיין מערכת המותקנת על מחשב PC חזק ולא תהיה אינטראנטית.

יישומים גיאוגרפיים – סוגי מערכות

עם התפתחות הממ"ג, הלכו והתהוו באופן כללי שני סוגי מערכות.

 ·         מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) המשתמשות ביכולות גיאוגרפיות – לדוגמא: מערכת ניהול אירועים של פיקוד העורף, מערכות צבאיות וכן מערכות של חברות תשתית כמו מקורות או חברת חשמל ובזק, ניהול ציי רכב וכו'.

 ·         מערכות לניהול וניתוח של מאגרי נתונים גיאוגרפיים – לדוגמא: מערכות של רשויות מקומיות, חברות תשתית, חברות טלקום וכו'.

באפיון והגדרת המערכת, יש לקחת בחשבון את הצרכים ולבחור במערכת המתאימה.

מתודולוגיות, כלים ושיטות עבודה

עקב חוסר התאימות בין כלי התשתית להקמת ממ"ג וחוסר מתודולוגיה מוסכמת להגדרה ולהקמת ממ"ג, קיימת נטייה לערבב בין מושגים מהותיים ובין מושגים הלקוחים מהעולם של הטכנולוגיה המסוימת בה רוצים להשתמש.

דוגמא מובהקת היא מושג השכבות. שכבה יכולה להיות שם כולל לנושא מסוים כמו "שכבת מתח גבוה", ואז צריך לכלול את כל הישויות השייכות לנושא, או "שכבת עמודי חשמל של מתח גבוה" ואז צריך לכלול רק עמודי חשמל מסוג זה. שכבה יכולה גם להיות "שכבה אדומה" שתכיל את הייצוג הגרפי של  כל הפריטים שיודפסו במפה בצבע אדום. יש להשתדל להגדיר את מהות המערכת בעולם המושגים של הלקוח ורק אח"כ "להתפשר" עם עולם המושגים של הטכנולוגיה הנבחרת.

ככלל, רצוי להגדיר ישות אחת לשכבה וסוג מידע גיאוגרפי אחד – נקודה/ פוליגון/ קו. שוב, במערכות ממ"ג הנדסיות כדוגמא שהוצגה פה – נכון להגדיר שכבה לנושא – מתח גבוה. אולם בממ"ג עסקי – רצוי שלכל ישות, לקוח/ סניף/ נותן שירות וכו' תוגדר שכבה.

מהבחינה המתודולוגית וההשלכות על הכלים לפיתוח ותחזוקה, גישת האובייקטים (Object Oriented) מתאימה במיוחד לממ"ג שכן היא מאפשרת טיפול ב"עצמים" כאובייקטים לכל דבר. גישת האובייקטים מאפשרת שמירה על החלוקה הקלאסית לשכבות (נושאים) יחד עם גמישות בטיפול במידע והצגת האובייקט הגיאוגרפי ב"חתך" על פני השכבות.

היבטי מימוש ועלות

למרות מה שנאמר לעיל, בדבר זמינות המשאבים הדרושים לממ"ג על שולחן העבודה "של כל פועל", ממ"ג היא עדיין מערכת עתירת גרפיקה ושטחי אחסון וצורכת משאבים רבים מעבר למקובל במערכות מידע אלפאנומריות. מרכיב איסוף הנתונים, הקלדתם ואימותם, הוא משמעותי ביותר בממ"ג. נושאים אלה צריכים לבוא לידי ביטוי ברכיבי המימוש והעלות במסמכי המערכת השונים, כמו גם בתוכנית העבודה השנתית לארגון.

סיכום

בדרך כלל ממ"ג איננה אי בודד, אלא מהווה חלק ממערך רחב יותר: ארכיבאות, מערך לוגיסטי, בקרה בזמן אמת, משרד ממוחשב, או כחלק ממערכת מידע למנהלים (EIS) המספק את המימד הגיאוגרפי בתהליך קבלת ההחלטות. במהלך העבודה לפי קיט זה, יתברר סוג הממ"ג המדויק, מאפייניו וקשריו עם מערכות מידע ותשתית אחרות בארגון ומחוצה לו. עץ המערכת שלהלן מותאם לעץ המערכת הכללי למערכות המידע, ומודגשים בו המרכיבים המייחדים מערכות מידע גיאוגרפיות ממערכות מידע אלפאנומריות "רגילות". ועם זאת, ברור שזהו עץ כללי (ג'נרי) למערכות GIS ממנו יגזור כל פרויקט את העץ הפרטי והסופי שלו.

להלן, מספר הפניות למפרטים ונהלים הקשורים במערכות מידע גיאוגרפי. 

 ·         המפרט הטכני לקליטת נתוני מיפוי ספרתי מתצלומי אוויר של המרכז למיפוי ישראל.

 ·         מפרט /10827 של חברת "בזק" ו"חברת החשמל לישראל".

 ·         נוהל מבא"ת לקליטת GIS ברשויות מקומיות.

 ·         מפרט משרד הפנים לקליטת תכניות בניין עיר.

לפירוט נוסף, ראה לשונית קישורים והפניות בקיט זה.

מערכת GIS כחלק ממערכת מידע ארגונית

בארגונים רבים, משולבת מערכת GIS כ"עוד" מערכת מידע בארגון. פרק זה מתאר את התפיסה בהקמת מערכת מידע גיאוגרפית כנדבך נוסף.

כל המוזכר לעיל במבוא למערכות מידע גיאוגרפיות, נכון גם לגבי פרק זה.

בסיס הנתונים הגיאוגרפי ביחס לשאר נתוני הארגון

כאשר מערכת ה- GIS הינה נדבך נוסף, יש לדאוג לכך שבסיס הנתונים ישתלב בבסיס הנתונים של הארגון.

כאשר מדובר במערכת עם בסיס נתונים יחסי שהינו גם בסיס נתונים מרחבי (Spatial database), שילוב הפרמטרים הגיאוגרפיים לבסיס הנתונים התפעולי של הארגון הינו ברור. לאותו בסיס נתונים ארגוני, יוגדרו הנתונים שלהם יש ייצוג גיאוגרפי ונתונים אלה יהיו ניתנים להצגה במערכת. באותה מידה, יכול הארגון להשתמש בטבלאות של הישויות הגיאוגרפיות (טבלת ישובים, או טבלת אזורים סטטיסטיים) לצרכים שונים של מערכות מידע אחרות בארגון.

באופן כללי ניתן לראות את הארכיטקטורה בתרשים הנ"ל:

איור 1: שילוב בסיסי נתונים בארגון

 

כאשר בסיס הנתונים הגיאוגרפי אינו מרחבי, יש לארכב את הנתונים הגיאוגרפיים בפורמט הנדרש (בד"כ בקבצים של התוכנה הרלוונטית), ולדאוג לכך שלא יוכפלו נתונים ארגוניים. במקרה זה, יש לארכב בקבצים הגיאוגרפיים רק את הישות עצמה עם הזיהוי שלה, ואת שאר הנתונים על ישות זו יש לארכב בבסיס הנתונים הארגוני.

מחסן נתונים גיאוגרפי (GIS datawarehouse)

בארגונים בהם קיימים נתונים במחסן נתונים וכן, קיימת מערכת מידע גיאוגרפית ארגונית, ניתן להציג נתונים של הארגון במערכת הגיאוגרפית.

ישנן כמה דרכים להציג נתונים ארגוניים (מצטברים או בדידים) במערכת גיאוגרפית:

ביצוע תהליך גיאוקוד (מתן נקודת ציון מרחבית) לרשומות עם כתובת, והצגתן על המפה כנקודות עם סימבולוגיה מתאימה לפי סוג הישות.

"צביעת" תחומים מוניציפליים או ארגוניים (גבולות מחוזות, גושים סטטוטוריים, שכונות, אזורים סטטיסטיים וכו') על פי מספר ישויות המתאימות לתחום וקבלת מפה נושאית (תמאטית) המייצגת את הנתונים הטבלאיים (מחייב החזקת נתון משותף לרשומות ולתיחומים הגיאוגרפיים).

שילוב היישום הגיאוגרפי בשאר יישומי הארגון

כאשר מערכת המידע הגיאוגרפית הינה נדבך במערכת הארגונית, יש לאפשר למשתמשים לעבור ממערכת למערכת. המעבר אפשרי כאשר המערכת הגיאוגרפית זמינה למשתמשים כלליים (אינטראנטית), וישנם כפתורי ניווט המאפשרים מעבר ממערכת אחת לשנייה.

כפתורי ניווט אלה, יוצבו במקומות בהם הגיוני ונכון להראות מבט גיאוגרפי לנתונים, או בנקודות בהם יש לקחת החלטה על סמך המפה. במקביל, יש לאפשר גם מעבר מתוך המערכת הגיאוגרפית אל יישומים ארגוניים אחרים לפי העניין.

מחזור חיים – ניהול הפרויקט

מערכת מידע גיאוגרפית היא מערכת מידע לכל דבר ויש לנהל אותה לפי מחזור החיים האוניברסלי של מפת"ח. עם זאת יש לממד הגיאוגרפי של המערכת ייחודיות מסוימת הבאה לידי ביטוי בהיבטים והשלכות על מחזור החיים כמוסבר להלן.

ייזום

הקמת מערכת מידע גיאוגרפית היא מאמץ כבד לכל ארגון. בייחוד מהלך איסוף הנתונים שמהווה יותר מ- 80% מעלות ההקמה של מערכת המידע. לכל שטח גיאוגרפי נתון בו יוזמים הקמת בסיס נתונים גיאוגרפי, יש בדרך כלל יותר מארגון אחד המעוניין בנתונים ובהקמת ממ"ג לשטח זה. דוגמא טובה לכך היא שיתוף הפעולה בין חברת בזק וחברת החשמל לישראל. במערכות צבאיות, לעומת זאת, קיימת האפשרות שמידור מידע יגרום לכפילויות פרויקטים בחילות שונים, או אפילו בין פרויקטים באותו חיל  עצמו. יש לעשות כל מאמץ להגיע לשיתוף פעולה רחב ככל האפשר, בפרט ע"י איסוף נתונים משותף. בשלב הייזום יש ליצור קשר עם ארגונים נוספים ולבדוק גם מערכות חיצוניות, אפילו אם הן לא יוגדרו כמערכות  משיקות בעץ המערכת. יש להפריד בין מידע כללי "ציבורי" כגון מיפוי שטח (קדאסטר, מיפוי יישובים, תכניות מתאר), מיפוי אוכלוסין – קבצי הלמ"ס המתארים אזורים סטטיסטיים עפ"י חתכים סוציו אקונומיים למידע פרטני לצורכי הארגון כגון מיפוי שלטי החוצות, מיקום סניפים/ אנשי שיווק  וכד'.

אפיון

מקובל לחלק את המידע הגיאוגרפי לנושאים לפי תחומי העניין ולכנות כל תחום בשם "שכבה" (מושג הנגזר מעולם הפקת המפות בו כל צבע יצג תחום מסוים כמו "אדום - לכבישים", "כחול - מים", "ירוק - צמחיה" וכו'). קל יותר להתייחס למידע הגיאוגרפי בעולם המושגים מונחה העצמים (Object Oriented) שכן קיימות ישויות השייכות ליותר משכבה אחת. ראה הקיט גישת האובייקטים UML בכרך נושאים תומכים.

במהלך האפיון חייב להתברר סופית הסוג המדויק של הממ"ג וקשריה עם מערכות אחרות, היינו, התיחום החיצוני והפנימי של המערכת.

בקשה להצעות

אין הבדלים עקרוניים בשלב זה בהשוואה למערכות מידע אחרות. ההחלטה על סעיפי סף, משקלות ויחס עלות/תועלת תידון לגופה. אין צידוק להכריז על "מכרז סגור" בטענה שיש מעט חברות המתמחות בנושא. יש מספיק ספקים וכלים. אפשר ורצוי, כמובן, לדרוש ניסיון וידע מוקדם.

עיצוב ובנייה

יותר מכל מערכת מידע אחרת, יש לשים דגש על עיצוב המסכים וגישה ברורה ואינטואיטיבית לנתונים עם הדגשים המתאימים בסעיף 2.4 - ממשק משתמש. בשימוש במפות וגם במפות ממוחשבות המוצגות ע"ג מסכים יש להשתמש בסימנים (סימבולים) ובכללים מוסכמים שהוגדרו בענף הקרטוגרפיה במשך עשרות שנים. קל מאוד ליצור מפות ומסכים מטעים, גם אם הם יהיו עובדתית נכונים.

בדיקות מערכת

בשל מורכבות הנתונים יש לבצע גם בדיקות בשיטת "קופסה שחורה" על נתוני אמת, בנוסף לבדיקות סימולציה של "קופסה לבנה". בחירת נתונים שייצגו בצורה מספקת את נתוני המערכת היא פרויקט בפני עצמו. הוא צריך לבוא לידי ביטוי בתוכנית הבדיקה ואף לפני כן, בתוכנית העבודה הכוללת של הפרויקט - סעיף 4.2 בעץ המערכת. חשוב לבחור נתוני בדיקה (Test Data) שיכילו מדגמים מייצגים לאזורים גיאוגרפיים שונים בקני מידה שונים.

התקנה והרצה

אין הבדלים עקרוניים בסעיף זה מכל מערכת מידע אחרת. הקמה ראשונה של מסד הנתונים הגיאוגרפי כגון "גיאוקוד" – מיפוי נקודות X,Y ע"ג המפה לישויות. טיוב מידע – התאמה של כתובות לנתוני מפת הרקע.

תפעול ותחזוקה

אין הבדלים עקרוניים בסעיף זה מכל מערכת מידע אחרת. יש לקחת בחשבון חישוב עלויות התחזוקה את הציוד הייחודי למערכות ממ"ג כגון תווינים (Plotters), מספרתים (Digitizers), תחנות עבודה חזקות ולכן תחזוקה שוטפת יקרה יותר.

תוצרים

תיקיית הפרויקט

אמצעי מרכזי לניהול פרויקטים ומערכות מידע הוא תיקיית הפרויקט. תיקיה זו היא המאגר המרכזי בו נשמרים ומנוהלים כל תוצרי הפרויקט/השלב במחזור חיים:

 ·         תוצרי תיעוד לסוגיהם השונים, קלטים ופלטים.

 ·         תוצרי מערכת מוחשיים.

 

התיקייה מנהלת את התוצרים עצמם או קישורים לתוצרים (בעיקר המוחשיים) הנמצאים בספריות אחרות, כגון: סביבת הפיתוח והייצור של המערכת.

תיקיית הפרויקט משקפת את מצבו של הפרויקט בהיבט העיקרי לפיו הוא נמדד, לאמור: מה הופק והושג כבר ומה עדיין לא, מה הם התוצרים שהושלמו נכון לרגע נתון ואילו תוצרים יש עוד להשלים!

אין צורך לנהל תיקייה כוללת. אפשר לנהל תיקיות נושאיות בקטעים מסוימים של הפרויקט, כגון: אמידת עלויות, ניהול סיכונים, ניתוח חלופות, הנדסת אנוש, אבטחת מידע וכו'.  תיקיות ממוקדות אלה לא רק מפשטות את המבנה הכולל של תיקיית הפרויקט, אשר נוטה להתרחב ולהסתבך גם בפרויקטים קטנים ובינוניים; אלא מאפשרות התמקצעות ועבודה במקביל, בשיטת Concurrent Engineering, תוך שמירה על תיאום בין הצוותים ובקרה הדדית. 

להלן דוגמא לספרית פרויקט למערכת GIS:

עץ מערכת

עץ המערכת למערכות ממ"ג שייך לקבוצת עצי המערכת המתמחים המבוססת, מצידה, על עץ המערכת האוניברסלי. לפני העיון בעץ המערכת המיוחד לממ"ג המפורט להלן, יש לעיין היטב בקיטים:

 ·         עץ מערכת אוניברסלי בכרך יסודות,

 ·         חבילות תוכנה בכרך התמחויות / מערכות מידע

 

עץ המערכת שלהלן "מרושת" על עצים בסיסיים אלה. עץ זה איננו מלא ומכיל רק תוספות ודגשים מיוחדים למערכות ממ"ג.

 

מדדים ואבטחת איכות

ישנן שיטות שונות למדוד איכות במערכות מידע גיאוגרפיות.

במערכות שו"ב (שליטה ובקרה), ניתן למדוד איכות ע"י מידת הדיוק של המערכת ביחס למצב בשטח. לדוגמה, במערכות שו"ב של ניהול ציי רכב, ניתן בכל שלב לבדוק ולוודא עדכניות ודיוק המערכת ביחס לצי כלי הרכב שבשטח.

מדדים לאיכות מערכת "שו"בית"

מספר הוראות שניתנו ביחידת זמן על פי המידע הגיאוגרפי.

אמינות הנתונים ביחס לנתוני אמת.

החיסכון לארגון שנוצר בעקבות מתן הוראות על סמך מערכת זו.

מידת שימוש העובדים במערכת.

מדדים לאיכות מערכת גיאוגרפית למידע

מידת שימוש העובדים במערכת כמדד לאיכות ואמינות הנתונים.

כמות מפות ודוחות שהופקו ממערכת זו ביחידת זמן.

השקעה שוטפת במערכת לעומת קבלת התוצרים.